יש משהו כל כך יפה ואינטימי בצילומים של משפחה צעירה, משהו אישי שאף פעם לא אקח כמובן מאליו. המשפחה מכניסה אותי לביתם ומאפשרת לי לתפוס כמה רגעים קסומים, הם נותנים לי הזדמנות לראות אותם בסביבה הטבעית שלהם, הם בוטחים בי ואני אסירת תודה על האמון שלהם. הסשן הזה היה תענוג, וזה תמיד מפליא אותי כשאני פוגשת לקוחות שאיתם יש לי חיבור טבעי, פשוט ומיידי – תנו לי לומר לכם משהו – שום דבר לא גורם לסשן לזרום יותר טוב מאשר שיחה טובה וכיפית!
הגעתי מוקדם בבוקר, האור האביבי היה רך ועדין – אור כזה שרואים על הכרית כשמתעוררים מאוחר בסופשבוע…אור כזה של פיהוק, כזה של ערימת פנקייקים ליד החלון…אור כזה של בית בבוקר. כשהתחלנו את הסשן בייבי לוגן עדיין נמנם, וזה אפשר לי לתפוס כמה רגעים בין אמא ואבא – זה אחד הרגעים החביבים עליי ביותר – לתפוס מגע חטוף, חיוכים עדינים, נשיקה רכה, זכרון של זוגיות לפני ילדים, זכרון של ביחד ולבד. ואז התעורר אדון לוגן – ילד מלא שמש וחיוכים, הוא האיר את כל החדר עם מאגרים אינסופיים של הילה חיובית ושל חיוכים מלאי חניכיים!
הצילומים האלה היו כיף חיים! לראות כמה אהבה יש במשפחה אחת קטנה ומלוכדת פשוט עשה לי את כל היום! הנה כמה רגעים מהסשן שלנו!
